|
אימרו לה שחושלתי בכבשן הקרח
וזוהר אני באור האפרפר של הדורות
אימרו לה ששחיתי עם סוסי-הים חדי-הקרן
ונשמתי את חומן של אימפריות גוועות
אימרו לה שנולדתי וסהר בידי
כאן הפירות נלעסים עד לשד
והעצמות פריכות כמו צחוק
כאן אני בוכה וממולל
בגן
שבצל הקוסמוס
אני רוקד לקראתה לצלילי
פריחתו החרישית של הלוטוס
בגן השחור
אימרו לה שימי הם אבק ברוח
ולילותי ישימון חלומות
אימרו לי שהד פסיעותיה קרוב |
|
|
מי שכתב
שקלאודיה שיפר
מחרבנת הוא
אידיוט. בנות לא
מחרבנות, לא
מפליצות, לא
משתינות ולא
מחטטות באף. הן
מקסימום בוכות,
לא יותר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.