זה תמיד היה ככה. היא הייתה מזדיינת עם החבר הכי טוב שלי, בבית
שלי, על הסדינים שאני כל כך אוהב - אדומים כאלה, שיש עליהם
ציור של מכשפה - וכשאני... כשאני, אני, חבר שלה, הייתי מבקש
ממנה שתבוא אליי ושתיתן לי נשיקה, רק נשיקה, היא הייתה מנתקת
ואחר כך אומרת: "אני לא בנויה לזה, אתה לא מבין?!" היא הייתה
אומרת לי עם הקול שלה... הקול שלה כזה עדין, משכנע שנשבר ברגע
שהוא כועס. היא הייתה מהפנטת אותי. תמיד ידעתי שהיה בה משהו
מוזר, משהו שגורם לך להתעוור, ללכת אחריה לכל מקום! אבל בעצם
משה הוא בכלל לא החבר הכי טוב שלי. אני שונא אותו!!! בכיתה ח'
הוא גנב לי את המחברת ולא הודה ומאז אני לא סובל אותו!!!
והסדינים האלה, הם של בנות, אני שונא אותם. ואמא... אמא כל
הזמן הייתה צועקת עליי. אני שונא להיות בבית ובכלל לא ביקשתי
ממנה אף פעם נשיקה. היא תמיד הייתה מנשקת אותי. היא אומרת שאני
מנשק גרוע ושמשה הרבה יותר טוב! בת זונה... נמאס לי ממנה, כל
הזמן משפילה אותי ויורדת עליי... היא באה אלי: "תומר, אני רוצה
שיחה רצינית! רצינית... עלינו!" מה, היא רוצה להפרד? אבל בעצם
מה אכפת לי מהזונה הזאת? אבל עד שהשגתי כזאת חברה כוסית...
כזאת מושלמת?! אבל היא כבר דיברה איתי שיחה רצינית והיא אמרה
ש... ש... בקול שלה... נו! בקול המגעיל הרע הזה שלה... ככה כזה
"תומר איפה אמא שלך?" לא הבנתי מה היא רוצה? איפה השיחה
הרצינית שהיא ביקשה טוב בעיה שלה... אבל בעצם לא רוצה שיחה
רצינית היא תפרד ממני... אבא תמיד אומר שכשהבנות רוצות לדבר
ולא להזדיין הם רוצות לגמור איתך אבל... מי אמר שהיא כמו כל
הבנות? "אמא שלי הלכה ל... קוסמטיקאית" שיקרתי. הרי אמא שלי
עזבה את הבית מזמן! היא תמיד שואלת שאלות עליה! והיא גם תמיד
קונה תירוצים... כל עוד היא לא כאן כדי לתפוס אותנו מתחרמנים
מה אכפת לה? "ואיפה אבא?" "בעבודה..." שיקרתי. הרי אבא שלי כבר
ממזמן מובטל! וידעתי שהוא הלך לאילנה המאהבת שלו הזאתי... כבר
משנולדתי הוא בוגד באמא איתה. אבל זה כבר לא חשוב כי אמא ברחה!
"ויש לך קונדומים?" קונדומים?! לאן היא חותרת מה? לה ולמשה
נגמרו הקונדומים?! "כן" "מאיפה?" "מהחנות..." שיקרתי. הרי
הקונדומים שלי נפלו לאסי כשהוא נכנס בבוקר לכיתה...
"שיקרתי..." "מה?" "אני משקר...!" "תומר..." "אני תמיד משקר"
"באמת?" "לא" שיקרתי. "סתם" שיקרתי. ברור ששיקרתי הרי זה לא
היה... סתם!! היא התחילה לנשק אותי להפשיט אותי לחשוף אותי!
חנקתי אותה לא רוצה... ומה עם למשה יש מחלות? היא ניסתה
לצעוק... והמשכתי... המשכתי לחנוק אותה! היא נפלה מתה... מה?!
מה אכפת לי שתמות... זיינתי אותה... זיינתי אותה מתה... בטח
כשאתה מת אי אפשר להדבק ממחלות! בעצם לא יודע... שמתי אותה
מתחת למיטה. אתם בטח חושבים שאני מטורף! אבל אני לא... היא
זונה היא השפילה אותי! אתם בטח חושבים שאני שקרן. כי שיקרתי כל
מה שאמרתי לה היה שקר! אבל מה... מה אם מקורו של האמת האלוהים
של האמת הוא השקר?!
אבל בעצם מה אכפת לי מה אתם חושבים?
החבל יפתור לי את הבעיות...I