ברי גרשון / פרחים |
בין כל החרציות ששם עומדות.
צבע צהוב בהיר לעיניים
נראה מקרוב ורחוק.
אקטוף לי גם סבא סביון
ואפריחו באוויר כאבקה.
ארוץ קצת ברוח,
אשר תלטף את פניי בקרירות.
והשמש חמה עד מאוד,
מתישה ומעייפת.
אלך לי הביתה,
ואניח את הפרחים באגרטל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|