|
עברו כמה שנים והגיע איתם האושר
לא חלם הוא בילדותו
שישמח לפתוח את עיניו בכל בוקר.
מכין הוא קפה ומעשן את הסיגר
ונזכר בעברו שהיה פעם משהו בלתי נסבל.
עובד הוא בכל יום, גם אם אינו נהנה מן הדבר
כל שמשנה הוא אישתו החדשה שמפרנס בכבוד וביושר.
זוכר הוא המסכן שנזרק אל הרחוב לא פעם
ובכה אל אלוהים שיקיץ הקץ ויכה בו הברק או הרעם.
חיי את חייו לאחר כל שהיה
ומתפלל בכל יום שהשטן אותו שכח
ולא יראהו לפחות עד יום האבל
יהיה זה היום שינוח לבדו בקבר.
ועל המצבה כולם יודעים כבר מה כתוב
'הרע אותו עזוב ולכאן לעולם לא ישוב'. |
|
|
קפה זה סמים,
סיגריות זה סמים
וגם אלכוהול זה
סמים.
אין צדק אין.
מתי יהיה
סנסימיליה
דובק?
ג'ימי גיטאר על
חוסר הצדק
החברתי ורק על
קלים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.