סתם, עוד יום גשום שכזה, הכל אפור בחוץ, בדיוק כמו שאני
אוהבת.
זוכרת כמה היינו אוהבות לטייל בגשם? כולם חשבו שאנחנו
מטורפות.
מטורפת שלי כמה אני אוהבת אותך!
באמת הרבה זמן לא טיילתי בגשם.
רוצה לצאת לטייל עכשיו? לא עזבי, אין לי מצברוח, היה לי יום
רע.
באמת איפה את ביום רע שכזה? אני צריכה אותך!
מי עוד מבין את השטויות שלי כמוך הא?

את מתרחקת בזמן האחרון, הכל בסדר?
את לא רוצה לדבר אז לא. לחבק? כן, אני יכולה לחבק אותך.
אוי אל תבכי, אני אתחיל לבכות איתך את יודעת שאני לא יכולה
לראות אותך בוכה.
שמת לב איך החלפנו תפקידים? בדרך כלל זו את שמלטפת לי את השער,
מנגבת לי את הדמעות.

בובה דברי אלי אני רואה שמשהו לא בסדר!
אני מרגישה שאת מחליקה לי בין האצבעות ואני לא מצליחה להחזיק
בך.
את יודעת, מצאתי כמה תמונות שלנו, מהצפון זוכרת?
חחחח כמה שטויות עשינו. שמתי עוד תמונה על המראה.
אני מתגעגעת אליך ילדה!

לא חשבתי שאני אי פעם אראה את שי בוכה.
רואה כמה חזקה את? למה את מסוגלת.
רק אני לא הצלחתי לשכנע אותך.... כן אני מרגישה אשמה!

הינה, חזרנו לתפקידים הקודמים, שוב אני זאת שבוכה רק שעכשיו את
לא פה לחבק אותי, עם המשפטים האופטימים להחריד שלך, מושכת אותי
החוצה מתוך הבורות אליהם אני כל פעם מחדש נופלת.

את בזבוז ילדה! יש לך מושג כמה חיים הרסת?? מתי נהית כזאת
אנוכית? איך חשבת אפילו לרגע שאני אחיה בלעדיך?
איך העזת לברוח מפה ככה ולהשאיר אותי להתמודד לבד?
תחזרי! אני צריכה אותך..את מבינה שאין בי כוח לבכות יותר?
תחזרי. בבקשה.
תחזרי...
אני שונאת אותך! שונאת אותך שונאת אותך שונאת אותך!
לכי תביני... כי רק את יכולה.


שלך,
זאת שתאהב אותך תמיד, אני