מצחיק אותי איך 169 ס"מ של יופי מכתירים עיר אחת, דרומית,
לעיר הבירה הפרטית שלי.
קצוות של רגש מאיימים להפוך אצלי לשיר טרום אהבה קצר.
פרפרים מדגדגים לי את דפנות הבטן,
מטשטשים את המחשבות,
מעוותים את ההגיון.
169 ס"מ של אמת מהולה בקמצוץ חלום
גורמים לנסיעה של שלוש שעות אלייך, להראות כמו הליכה קצרה אל
בית השכן.
אוחז בידך העדינה -
אין טהור יותר מלנשק את מצחך בלב עיר אחת גדולה (ת"א שמה).
169 ס"מ של חלום
מעירים אותי אל תוך מציאות הכפר הצפוני בו אני גר
(הכל כך מרוחק ממאה שישים ותשעה הס"מ שלך.)
מוקדש למאה שישים ותשעה הסנטימטרים שלה |