לו הייתה לי תוכנית אירוח, ככה זה היה נראה...

(מונולוג פתיחה)

ערב טוב לכם!
יצא לי היום לשמוע בדיחה של "ערבי, נוצרי ויהודי", כאלו שתמיד
נגמרות כשהיהודי יוצא הגבר בסוף, ואז חשבתי לעצמי, רגע - איך
מספרים את זה לפלשתינאי? כאילו, יהודי לא יכול לספר בדיחה כזו
לפלשתינאי ושניהם יצחקו ביחד בסוף. בעצם, יכול להיות כזה מצב.
אם הבדיחה הולכת: "יהודי, נוצרי וערבי" והמספר הוא יוסי
ביילין...
אני לא חושב שבכלל קיים מצב שיעלו למטוס ערבי אחד, נוצרי אחד,
ויהודי אחד, ויהיו במטוס רק 2 מצנחים. כאילו, למה שהדיילות לא
יבדקו פעם אם חסר ציוד לפני הטיסה?
יש כאן מישהו בקהל שקנה אופני כושר הביתה פעם?
אחרי כמה ימים בדיוק הם הפכו למתלה בגדים אצלכם?
אצלי זה קרה אחרי שבוע וחצי.
כאילו, אנשים קונים אותם בהתלהבות, בד"כ אנשים שצריכים לרזות
דחוף ואין להם זמן או חשק ללכת לחדר כושר, ואחרי פעמיים-שלוש
מקסימום, הם מתחילים לחשוב שעבדו עליהם. הם כבר לא יירדו 20
קילו בחודשיים וחצי... גם לא בשנתיים וחצי.
פעם בחודש אני מקבל מחברת כרטיס האשראי שלי חוברת עם מתנות.
שנתיים אני צובר נקודות אצלם, והחלטתי לעשות הפתעה לחברה שלי
ולקנות לה איזה מתנה על חשבון הנקודות. אחרי שהבאתי לה את
המתנה נפרדנו.  כנראה דיסק של "הברירה הטבעית ושלמה בר" זה לא
ממש הטעם שלה.
אתם מכירים את האנשים שתמיד אומרים אחרי ההגרלה של הלוטו:
"פששש ... המספרים היו קשים הפעם".
כאילו, יש שבועות שהם קלים לאותם אנשים?
"במקרה" נפלנו על שבוע קשה?
ויש את הפרסומת הזו: "אולי הפעם זה שלך", של מפעל הפיס. למה לא
לומר לאנשים את האמת בפנים ולעשות פרסומת: "גם הפעם זה לא שלך,
סופר לוטו".
עוד דבר שנתקלתי בו הרבה פעמים: למה אצל רופא השיניים או אצל
הספר, יש בחדר ההמתנה מלא עיתוני "לאשה" ישנים?
כאילו, לשם כל העותקים מגיעים בסופו של דבר אחרי הפח הכתום של
המחזור? מדי פעם מחליפים אותם בכלל, או שהם נצברים עד שאין
מקום?
תגידו, גם אתם ממשיכים לחפש את הנעלם בציור השבועי לילד?
כאילו, אני מבין שזה בעיקר ל"ילד", אבל אני לא יכול לעבור את
השבת בלי למצוא את הנעלם הבן-זונה. כאילו ג'קי כישף אותנו
כשהיינו ילדים, ומאז אנחנו חייבים למצוא את הנעלם. לא שזה קשה,
אבל זה מתסכל שחייבים למצוא את זה, אחרת זה יכול להוציא אותך
מהדעת...
ומישהו קרא פעם את מה שכתוב מתחת לציור?
כתוב ככה: "אנא ילדים, צבעו יפה את הציור ורק את הנעלם השאירו
בלבן".
מישהו פעם צבע את הציור ושלח לו?
יש פרסים על זה?
כי אם כן, אולי אני אתחיל לשלוח.
ואם כבר אנשים שולחים את הנעלם, מה הוא עושה הג'קי הזה עם כל
ה"נעלמים" האלה? שותל אותם בציורים חדשים שלו? תולה בבית בחדר
השינה של הילד?
מה הוא כבר יכול לעשות איתם?
איזה יום יצא לי לריב עם איזה חבר, ופתאום הוא שולף לי את
המשפט הזה: "אנ'לא רואה אותך ממטר".
בכנות, אני חושב שהבעייה היא אצלו. לך לאופטומטריסט, אחי.
אם אתה לא רואה אותי ממטר, איך תראה את המספרים הקטנים האלה
שהם אומרים לך לקרוא מהלוח?
אתם מכירים את המשפט המפגר הזה: "תגיד, נולדת באוטובוס?"
כאילו, אמא שלי היו לה צירים, ולא היה לה כסף למונית אז היא
לקחה את האוטובוס הראשון שעבר לכיוון תל השומר. אולי הנהגים
צריכים לעבור קורס מזורז של מיילדות, או שלחלופין המיילדות
יעברו קורס נהיגה ברכב ציבורי, זה יכול להועיל...

הערב יתארחו אצלנו: שמעון פרס (כפיים!), אריק זאבי (כפיים!),
שלמה ארצי (כפיים סוערות!).
אבל קודם כל, להקת הבית שלנו, "סולמי והפטישים!!!"

אני שמח להזמין את האורח הראשון שלנו הערב, קבלו את - שמעון
פרס!
(כפיים)
מארח: ערב טוב, שמעון.
פרס: עיירב טוב גם לך.
מארח: שמעון, אתה לא מזמן חגגת 80, איזה מתנות קיבלת?
פרס: קיבלתי סופשבוע בקיבוץ בצפון מהנכדים, אבל בעיקר קיבלתי
ברכות
מארח: לו יכולת לחזור לרגע הסטורי בעבר, לאן היית חוזר?
פרס: אני לא יכול להצביע על רייגע אחד, אבל הייתי רוצה לחזור
לתקופה בה הכרתי את סוניה
מארח: מתי התחתנת עם סוניה?
פרס: נישאתי לסוניה ב-45', לקחתי אותה לירח דבש בכינרת.
מארח: פירקת לה את הצורה?
פרס: פיירקתי גם פיירקתי. אני הייתי פעם אליל הבנות.
מארח: הופה! אנחנו מגלים עליך דברים שלא ידענו עליך קודם...
פרס: בילדותי הייתי חוצפן לא קטן. הייתי מתווכייח על כל נושא.
אבל הכל היה ברוח טובה. אם היו מעליבים אותי או פוגעים בי, לא
הייתי משיב חזרה. הייתי סופג את העלבונות.
מארח: אם לא היית מי שאתה, מה היית רוצה להיות?
פרס: נורא רציתי להיות משורר, אבל בנערותי חשבתי שאהיה
אדריכל.
זה לא יצא לפועל.
מארח: בתור ראש ממשלה, מה היית ממליץ לאריאל שרון לעשות עוד
היום למען המחר?
פרס: לשתף פעולה עם החוקרים. קודם כל.
מארח: התנפץ לך החלום של "מזרח תיכון חדש"?
פרס: תראה, המזרח התנפץ. "תיכון חדש" כבר יש לנו בתל אביב...
מארח: יפה שגם בגיל 80 עדיין נשאר לך חוש הומור. אנשים בגילך
מאבדים את הזכרון והופכים סניליים...
פרס: נורא רציתי להיות משורר, אבל בנערותי חשבתי שאהיה
אדריכל.
מארח: שמעון פרס, אני מודה לך שהגעת. גבירותי ורבותי: שמעון
פרס!
(מחיאות כפיים).

אני רוצה להזמין את הג'ודוקא מספר אחד של ישראל: אריק זאבי!
(כפיים)

מארח: ערב טוב, אריק.
זאבי: ערב טוב.
מארח: אז מה, אתה מוכן למדלייה אולימפית?
זאבי: אני מוכן למדלייה אולימפית. הייתה לי תחרות מצויינת
בפריז.
מארח: פתחת עם ניצחון מול הקטארי והיית מוכן לקרב קשה מול
ההולנדי ון-דר חייסט. הופתעת שהגרמני ניצח את ההולנדי?
זאבי: זו הייתה הפתעה. מאוד יכול להיות שלו הייתי מתחרה מול
ההולנדי, לא הייתי מגיע לגמר.
מארח: אחרי הגרמני שוב קיבלת מתחרה קשה.
זאבי: כן, הצרפתי למר. הוא סגן אלוף העולם.
מארח: בגמר קיבלת את הגרוזיני ועשית לו איפון אחרי 3 דקות
וחצי.
זאבי: כן. זה מדהים כמה הגרוזינים שעירים, אתה לא מאמין.
מארח: מה ייחשב ככשלון בעיניך?
זאבי: אם אני חוזר מאתונה בלי מדליה - זה כשלון.
מארח: אתה יודע שבשביל לזכות בזהב, יהיה עליך לעבור בשלב כלשהו
את היפני קוסאי אינוי, אם הוא לא יפסיד בדרך לגמר.
זאבי: הוא לא יפסיד. אם הוא יפסיד למישהו, זה יהיה בקרב מולי.
אנשים אולי לא יודעים, אבל אינוי הוא דרגה בפני עצמה. הוא חזק
כמו ספורטאי במשקל 170 ק"ג. הוא מאוד מוכשר, ואם וכאשר אני
אעלה מולו, אני לא אהיה הפייבוריט, אבל הכל יכול לקרות. טעות
קטנה מצדו ואני מנצל את זה, כי אני מכיר אותו כבר מ-99'.
מארח: נאבקת איתו בהמבורג. מה היה שם?
זאבי: הכנתי מולו תרגיל חדש, והוא הופתע. תמיד הוא היה סוגר
עניין תוך 2 דקות וחצי מקסימום. אחרי 4 דקות שבהן הובלתי
בנקודות, נגמר לי הכוח, והוא ניצח בנקודות.
מארח: קיבלת מחמאות אחרי פריז?
זאבי: ימאשטה, הג'ודוקא הבכיר בעולם במשקל פתוח, אמר לי שאני
טוב. זו המחמאה הכי טובה שיכלתי לקבל.
מארח: אחרי 2 תארים אירופיים ב-3 שנים, עם 5 נצחונות מתוכם 3
באיפון, לא יכולת להבין את זה לבד?
זאבי: אני יודע שאני ג'ודוקא טוב, אבל לשמוע את זה ממישהו כמו
ימאשטה, זה נותן בטחון וחיזוקים.
מארח: אריק, שיהיה לך בהצלחה באולימפיאדה. נהניתי לארח אותך.
גבירותי ורבותי, אריק זאבי!
(כפיים)

אני רוצה להזמין את שלמה ארצי!
(כפיים)

מארח: ערב טוב שלמה.
ארצי: ערב טוב.
מארח: איך הייתה ההופעה האחרונה שלך בקיסריה?
ארצי: עבר עלי לילה לא שקט.
מארח: מה קרה?
ארצי: התקררתי, חליתי בשפעת.
מארח: כנראה בגלל שינויי מזג האוויר בימים האחרונים.
ארצי: אני לא בטוח. לכל הופעה אני נושא עימי בקבוק קטן עם
מים קרים. בהופעה חם לי, ואני שופך על עצמי מים, וכנראה הייתה
פתאום בריזה ששברה את חום יולי אוגוסט.
מארח: אולי עדיף לך להופיע במקום סגור, כמו בצוותא?
ארצי: אני מעדיף להופיע תחת שמי ים התיכון, כדי שכמה שיותר
קהל יבוא להופעה. אתה לא היית בקיסריה?
מארח: אני? אין מצב. לא עוזב את העיר עבור אף אחד. אם תופיע
בת"א, אני אבוא, אבל לקיסריה? לא בא בחשבון.
ארצי: הפסד שלך, לא לקחתי ללב. אחרי הכל, זכרון ורוד, זה
מה שנשאר לי מההופעה בקיסריה, למרות שהייתי חולה אח"כ שישה
ימים.
מארח: שלמה, דבר איתי על המצב הבטחוני.
ארצי: תראה, אנחנו לא צריכים את גדר הפרדה. בשקט בשקט
המשטרה עושה את שלה, מסכלת פיגועים פה ושם, ואנחנו נמשיך
לחיות כרגיל.
מארח: שלמה, מה תשיר לנו?
ארצי: ירח.
מארח: גבירותי ורבותי, שלמה ארצי!

(שלמה ארצי עולה לבמה ושר)

אנחנו סיימנו, אני רוצה להודות לשמעון פרס, אריק זאבי ושלמה
ארצי.
בשבוע הבא יהיו כאן: יעקב איילון, עברי לידר וגור שלף!
לילה טוב לכם...