"אח, תצא לי מהתחת" צעקתי בצווחה וקיללתי בהיאנקות, "כוס אמק,
זה כואב". זה פשוט קרע אותי. כאב רצח, אבל המחשבות כבר התחילו
לנדוד קמעה קדימה, לזמן שבו אני אהרהר על כך שאני לא מצליח
ליהנות מהפעם הראשונה בזמן אמת. רציתי בכל אופן כרגע להשתרע או
לחילופין לתת לאחי (שגם עבד בתור אח בבית חולים - איזה צירוף
מקרים) האמצעי נוגרע רצינית, אבל חרקתי שיניים מתוך ידיעת
החובה, ונתתי גם לתאומי הסיאמי לחוות את שהחלטנו שרצינו. אחי
התחיל לפתוח גם אותו, והוא איכשהוא הצליח ליהנות מזה קצת יותר,
תוך כדי זה שאני עדיין מכופף על הספה לצידו מכורח הנסיבות, אך
גם לו זה היה קצת יותר מדי, ובמהרה הוא ביקש מאחינו שיצא. "כוס
אימא שלכם" קילל כשיצא והלך להביא לנו משחה כטוב השראתו
הרפואית. אני ואחי הסתכלנו אחד על השני בלי להוציא יותר מדי
מהפה - הרי אנחנו גוף אחד, והמחשבות זורמות בין אנחותינו
הדואבות באין מפריע ובטבעיות בלתי מורגשת. הפעם שניסיתי לדחוף
לעצמי מלפפון ללא הצלחה עברה במוחי. מוזר, דווקא עם אצבעות הלך
לנו כ"כ בקלות ובהנאה. בכל אופן - ממש מזל עם הפתיחות הזאת
במשפחתינו ובכלל, בזכות האינטרנט הצלחנו סופסוף למצוא את
הסוטים שבין הסטיות של הטבע. רק לפני שבוע לדוגמא עשינו חיים
משוגעים עם תאומות גמדות (ביותר) זהות. איזה כיף היה לזיין
אותם באוויר - כמו המצאה אולטימטיבית של חנות סקס אינדי.