נופר לוי / עשב שוטה |
ובמקום כל זה באו עכשיו רוחות רעות
ואת הצחוק והחיוך רק בראש אני שומרת.
זאת אני עכשיו: גוף עם עיניים עצובות,
שיער של קש וחיוך נואש, הולכת וידיי רועדות,
והאנשים הם חבורה של פרחים, ביניהם מרגישים קרוב
ואני קוץ דרדר, עשב שוטה שלא עושה לכם טוב.
24.2.04
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|