עצב פנימי / רוגע |
כשאח"כ בא הרוגע.
ירח מעליי, עוד מתחילת היום
ושמש נעלמה לפני דקות.
כאילו מישהו בים הסתתר,
בקצה,
ותפס ברשת, ומשך לתחתית,
את השמש הנבלעת.
אותה אחת שהותירה בשמיים
גוונים.
ספק סמליים, ספק ליופי.
רעש מהצד,
וכל אחד עסוק בשלו;
ומרדף הכלבים מעלה
חיוך
וגם צחקוק.
ולא נשמע בכי,
כי להיות פה זה מנוחה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|