|
"כי האדם הוא דם ואלופו של עולם בו."
בין הרים גבוהים מכל
בין שלגים צבועי מכחול
מחפש אני דבר
לא ברור ולא מוגדר.
לא מוצא אני שלווה
בין עלים חסרי חדווה
השרוים בין השבילים
עטופים בשלל צבעים.
הם נראים כל כך דומים
ממש כמו זוג של תאומים
כיצד יגמור זה את חייו
אם כבר נמקו כל שורשיו?
השד יודע מה יקרה
אולי בכלל הוא לא נראה
וכל הנסיונות - לשווא -
למצוא אותו בין הר סלעיו.
14.6.2003 |
|
|
עוד יתרון
משמעותי בלהיות
שממית הוא שתמיד
אפשר להחליף
זנבות כמו
גרביים.
שממית מתרפקת
בנוסטלגיה
סכרינית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.