רביד ניימנד / מדע אחר |
לאחד יש צב
לאחר יש רווח בין השיניים
אחד דופק כל מה שזז
אחר המיר את דתו ואלרגי לאפרסקים
אבל מתחת לעור
איפה שחשוך מדי בשביל ההבדלים הקטנים
הקלישאות טועות -
כל אחד מאיתנו הוא חרא אחר
(החוק הראשון של ה )
URNODYNAMIC
עקרון שחוזר על עצמו בעקשנות מטופשת
שככל שגובר הצורך להשתין
גדלה האטרקטיביות של כל מקום
והובא לידיעתי שיש לכך הסבר אסטרולוגי :
כשגרמי השמיים מסודרים במערך דומה לזה בו היו
כשבילבי בת-גרב איבדה את בתוליה לדני-דין
מאבדת המציאות את יכולתה להגן על גבולותיה
והדברים שקיומם ידוע לעצמם בלבד
דוחפים אצבע מקושטת מתכות מעוקמות לחור שנוצר
מה שמגביר את הלחץ על שלפוחית השתן
ומשליך את הנוירונים מאוכפם הכימי
כך נוצרת האשליה שכל העולם הוא אסלה
HOMO VOMITUS
אני טועם את הקיא של האלף הזה
המאה הזו
היום הזה
בשפתיים קמוצות
כפלחי התפוז בעודם בקליפה
נצמדים אחד לשני - אימת היד הקולפת
ולשון מרה
זמנים רעים
טעמו המוכר של הרקב
צוואתו המבחילה של האדם
אני טועם את הקיא של האלף הזה
ושר
מקונן על המאה הזו שעוד נמצאת בחיתוליה
על היום הזה ובטנו המלאה
שאריות ימים קודמים
מיצי-קיבה ושמן-מכונות
אבץ וגופרית - עסיס מתכות
אש כחולה צורבת פה
וחתך פנימי - מפלט לרגע
הבהוב קצר מסיח דעת של
ע צ מ י
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|