הטירוף שמסביב לנו, לא מרפה, רק מתקשה מתחזק ומעקב.
הטירוף הזה שמסביב הכול הופך אחוז דיבוק למדע פופולארי, אין
כבר אדם אדיב.
רק לשאול שאלות, עלינו, להביע תיקווה בשבילנו, מה עם רענו?
מה עם זולתנו?

הטירוף שדבק בנו, על לא עוול בגבינו... ללא רוחו חיים באפנו
וללא טיפת מוסר חיים בראשינו...
הוא הטירוף שמסביר את צעדינו, את תקוותינו
ומצדיק את מעשינו בפני כל שואל.
האם הוא גם הטירוף שיאחוז בנו במותנו, חפים מפשע, על ידי
מרצחנו שאף הוא אחוז דיבוק כמותנו?
די לנו להאשים אותו, די לנו להמשיך ולהעצים אותו.

די לנו ליצור עוד כמותו.