הבטתי בה כלא מאמין... "אני באמת לא מצליחה למצוא בך משהו רע",
"וגם לא טוב" הוספתי במרירות, "לא לא" היא מיהרה לתקן "הכל בך
כ"כ טוב".
יש שלב בפרידה שמזכיר קצת עימות עם איש מכירות - הוא גם ככה
שומע רק את עצמו, הוא ימכור לך מה שהוא בא למכור ואם תקבל את
זה תחסוך זמן ומשקעים לשניכם.
לבי נשבר. קצת עצוב לגלות רגש חד צדדי ועוד יותר עצוב לא
להשלים עם זה.
"לאהבה יש כללים משלה" זועק כל ספר מצהיב שמתיימר לפצח את צופן
האהבה, ואני אומר - "אני לא יודע, לא אדע וגם לא רוצה לדעת",
אבל גם אם לא יודעים אפשר להיכשל בסטייל...
חוק מספר אחת - לעולם אל תתחנן.
חוק מספר שתיים - האויב מאזין ואם לא הבנת הוא עומד מולך. במצב
כזה רצוי מאוד לשתוק.
חוק מספר שלוש - הימלטות מהירה מזירת האירוע. כאן חשוב להבהיר
- אתה המום, נפעם רוצה להבין איך זה קרה ולמה. שורה תחתונה -
זה לא חשוב, מעט שקול להתכרבלות בגדר תיל ובקלות עלול להוביל
לעבירה על חוק מס' אחד הכתוב לעיל.
חוק מספר ארבע - שורת מחץ. חשוב להפנים שלשורה יש נטייה להפוך
למונולוג כך שצריך להיזהר לא להיסחף ואם אין בך יצירתיות לנסח
כזה משפט כדאי מאוד לדלג (ר' חוק 2).
דוגמה: "לרגע חשבתי שיש לך טעם" או "עכשיו את אומרת לי? איך
אמכור חלקת קבר כפולה?".
חוק מספר חמש - גאווה. אתה עומד על סף הבור כמה שניות לפני
שירייה תפלח את האוויר ואלפית שנייה אח"כ את הגולגולת שלך. למה
להשפיל מבט? למה להיות מלנכולי?
"תחסכי ממני את הפרטים". "בואי נקפוץ לשורת סיכום - נישאר
יזיזים".
אל תפגין חולשה. לך ואל תביט לאחור.

אבסורד, אבל אם אי פעם קיווית שעוד יהיה קאם-בק זה הסכוי היחיד
שלך.
אתה צריך לזכור כי בסבירות גבוהה שהבחורה איבדה בך עניין ואתה
בעיצומו של קרב מאסף על שארית כבודך העצמי.
במלחמה - כמו במלחמה, הכל כשר. אין שיחות שלום, קבוצת תמיכה או
הצעת תמיכה נפשית. רק כניעה ללא תנאים. בהצלחה.