אחח... כל כך אני, כל כך אתה, כל כך אנחנו...
כל מה שביני לבינך, בינך לביני, כל מה שבפנים.
כל מה שאנחנו, ולא הם.
כל האמונה, כל התקווה, כל התלוי בי ובך...
כל דבר אמיתי, אישי, שאיתך ואיתי, לעד שלך ושלי.
כל מה שעברנו, אני אתה והוא, ביחד, אחד מאוחד.

ביחד.

כל כך אני, כל כך אתה, כל כך אחיד ומיוחד...
נשמור, ביחד, לחוד, בל ייכחד.
ביחד נצעד, אל חיים אחידים ומיוחדים, אני, את, אתה, הם והן.
אני ואת, ביחד, לב אחד מאוחה לעד.
אתה ואני, נשמות תאומות, הבנה אחידה, לעד ביני לבינך.
אני והם, קשר בל ייפרם.

לחוד.

כל מה שאני ואתה, את ואני, אותו חומר מיוחד.
נשמור, ביחד, לחוד, חיוך לעד.
כל מה שנסתר, בי ובך, מיוחד הוא לעולמי עד.
כל מה שמוסתר, בין צלילית עמומה, שלו ושלה, תמים ולא ימעד.
כל מה שחווינו עד הלום, יום אחר יום, אני ואתה, נזכור לעד.
כל מחשבה, העוברת בראשי וראשך, זהה וטהורה, אל נא תחשוב
הפוכה.

ושוב ביחד.

התקווה, שלי ושלך, לעד תאיר פנינו.
התקווה, שלי ושלה, לעד תוביל דרכנו.
כל עוד חיוך על פנינו, נחלוק אהבתנו.
ולעולם לא נביט חזרה, למקום מוצאנו.
אני, אתה, את, הם, והן.
בשר ודם.


פעם, ביום בהיר אחד, מישהי אמרה לי: "תסתכל למעלה, השמיים
כחולים, מה רע לך?", אולי רק היום אני מבין את זה. אז רק
תזכרו, שגם מעל העננים, מסתתרים שמיים כחולים.