דפנה הירשברג / מגע עיניך |
ומה חשבו
ולמה עכשיו כשהן אינן
אני מרגישה ללא הרף בחסרונן
כשעיניך מביטות בי
במבט עמוק כל כך
אני בהינף מבט מבחינה
במחשבותיך שאותן לא תשכח
אבל רק לה אתה שייך
ואת אשר עיני ראו
לא יראה עוד איש לעולם
אך אלה הן רק תחושות שהועברו
הכל רק בראשי קיים
ולמה הכאב הזה
הוא בא והולך
הולך ואז חוזר ומכה
ורק הזיכרון מחזיק אותי
מחזיק ולא מרפה
כשעיניך מביטות בי
במבט עמוק כל כך
אני בהינף מבט מבחינה
במחשבותיך שאותן לא תשכח
אבל רק לה אתה שייך
רק את המגע בעיניך, לא אשכח
לא אשכח
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|