שכבתי במיטה, בלילה,
כולי לבד.
הופיע לי איש עם מבט
של תשובה,
עם ריח של זיכרון שאבד.
וידעתי שצדק,
וידעתי שידע -
שזוהי התשובה.
רק לא ידעתי
מה היתה השאלה.
הוא לחש לי מילים של אור,
אך לא שמעתי
דרך ענן האפלה והקור.
"כל דבר בעיתו" אמר ברכות,
זאת שמעתי היטב.
וכשתגיע העת, שאלתי בלב,
האם אזכור את פניו?
האם אכיר את ריחו?
האם אדע, גם אני,
את שידע מבטו? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.