אני רוצה להיות מיוחדת.
כולם בעצם... לא? זה צורך אנושי אני מניחה...
ניסיתי
יש לי קעקוע.
יש לי פירסינג.
יש לי שער באלפי צבעים שונים ומשונים.
אז אני מיוחדת?
קודם חשבתי, מה מיוחד בי?
אני 1.55 מטר, לא שמנה במיוחד, לא רזה במיוחד, לא מכוערת
במיוחד, לא יפה במיוחד, עיניים כחולות, שיער חום...
לא מעניין במיוחד...
לא מיוחד במיוחד...
אז ניסיתי.
גרמתי לאנשים לחשוב שאני שונה, מוזרה, מסתורית.
אז זה הופך אותי למיוחדת?
לא, לא במיוחד...
אבל אז, ערב אחד בעודי מאזינה לשיר "לאן את הולכת" של אביב
גפן
נפל לי האסימון...
אני לא צריכה את כל הדברים האלו בשביל להיות מיוחדת.
אני אני
אני קטיה
ולשם שינוי זה דווקא כן מספיק... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.