לימור מור / פרח |
באושר עושר אותו גדלו.
פרח היה הולך כל יום לגן,
פרח גדל בשמחה ורן.
גם בשנותיו הראשונות לחיו,
תמיד היה שמח ועליז.
כאשר היה ישן עם חיוך על הפנים,
פרח מעולם לא ידע רע.
בהמשך חיו, פגש פרח,
את הכאב והעצב גם כן,
שהצטרפו גם הם אל תוך הרינה,
ותפסו חלק נכבד ממנה.
בהמשך פרח הבין,
שהחיים לא כל כך שמחים וורודים.
שהכאב והעצב הם חלק בלתי נפרד מהחיים,
וצריך לחלוק עימם את אותם רגעים שמחים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|