[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רם חן
/
דייט ללא מילים

מבוכה. שתיקה אינסופית שמקורה במבוכה וגם סופה. כאילו נגמרו כל
המילים ואין מה לומר עוד. איך יוצאים מזה?

הוא: "החלטתי לקנות שעון חדש"
היא: "אוקיי"
שתיקה נוספת.
הוא: סתם טיילתי בשינקין, בלי שחיפשתי משהו ספציפי"
היא: "מקום נחמד, שינקין"
שתיקה מעצבנת נוספת.
הוא: "חם פה נורא"
היא: "כן..."
שתיקה.
היא: "שנבקש חשבון ?"
הוא: "אנחנו יושבים פה רק 6 דקות וחצי..."
היא: "אוקיי. אז נחכה"
שתיקה נוספת.
הוא: "בעצם, אולי נזמין חשבון?"
היא: "אפשרי"
הוא מעיף מבט לעבר המלצרית ומסמן לה לבוא.
המלצרית לא מסתכלת לכיוון שלו, בדיוק כמו הדייט שלו...
היא: "אני לא חושבת שהיא ראתה אותך..."
הוא: "לא נראה לי"
היא משחקת עם הקש בכוס הקולה הכמעט ריקה.
הוא בוהה בכוס הקולה שלו ומנסה לחשוב איך הוא הגיע למצב הזה,
ומה הוא עושה בדקות הקרובות, ואיך לעזאזל הוא ינסה להדחיק את
הדייט הזה מזכרונו?
היא: "אני קמה לשירותים שנייה, טוב?"
הוא: "כן, אין בעייה"
היא קמה לשירותים ולוקחת איתה את התיק. זו ההזדמנות שלה להיעלם
לו. הוא חושב מה הוא עומד להגיד לה כשהיא תחזור מהשירותים.
5 דקות עוברות.
10 דקות עוברות.
רבע שעה עוברת.
הוא מבין שהיא כבר לא תחזור. ומצד אחד מרגיש הקלה מסויימת,
ומצד שני מרגיש מבוכה שהדייט נגמר כשהיא זורקת אותו מכל
המדרגות של הפגישות הראשונות.
הוא משאיר סכום כסף על השולחן, מבלי לקבל חשבון וקם ללכת.
לפתע היא יוצאת מהשירותים.
היא ניגשת לשולחן בו הם ישבו.
הוא נלחץ ומבין שיש לו בדיוק 10 שניות למצוא משפט.
היא מגיעה אליו עם חצי חיוך.
הוא: "איך היה?"
היא נדהמת מהשאלה, הוא רוצה לקבור את עצמו.
היא: "מה הכוונה?"
הוא ממשיך להלחץ ולא יודע מה לומר, אבל חייב להמשיך את השיחה,
לפני שתבוא שוב שתיקה מביכה.
הוא: "מה זאת אומרת, חירבנת, לא?"
היא נשארת פעורת פה, הוא מבין שאצלה הוא גמר (למרות שבכלל לא
התחיל).
היא פולטת במבוכה משהו: "לא..."
הוא: "אז מה עשית שם כל כך הרבה זמן?"
פתאום הוא מפגיז אותה בשאלות. פתאום יש לו מה להגיד ועל מה
לדבר. הוא די מרוצה מהעניין, למרות שהוא יודע שזה לא יביא אותו
לשום מקום.
היא: "התאפרתי"
הוא: "בשביל מי? בשבילי? בטח לא בשבילי! יש לך עוד בליינד דייט
היום?
היא בעצבים: "מה זה החקירות האלה פתאום?"
הוא: "את עוד מתכוונת לצאת היום?"
היא: "לא יודעת. מה זה משנה?"
הוא: "זה לא מנומס להשאיר אותי כאן לחכות לך רבע שעה."
היא: "לשאול אותי אם חירבנתי זה מאוד מנומס..."
הוא: "שאלה לגיטימית. לא חזרת, חשבתי שהברזת לי, פתאום הגעת.
מה אני אמור לחשוב?"
היא: "טוב, השיחה הזו לא מובילה לשום מקום. אני הולכת הביתה"
הוא: "בשביל מה התאפרת אם את הולכת הביתה? בשביל להיות יפה
בחלום?"
היא: "ביי"
היא מסתלקת, בלי להשאיר אפילו כסף עבור המשקה שלה, שלא לדבר על
טיפ.
הוא נשאר במקומו, מבין שכמה זוגות עיניים מסתכלות עליו.
הוא נבוך.
לפתע ניגשת אליו מישהי ולוחשת לו: "היא לא התאפרה. היא באמת
חירבנה"
הוא, המום מהמידע שהרגע קיבל, מרוצה מעצמו בסופו של דבר, מבין
ששוב יצא לו דייט מחורבן...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
דפקתי באבועבוע
את המלגזן
הזועם.

מתוך 1001 דרכים
להגיד שדפקת את
המלגזן הזועם.


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/3/04 19:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רם חן

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה