עמית דנקורט / רק מחברת נשארה |
חולצה אחת,
מספר זיכרונות,
המגע הרך
רגעים קטנים שנמוגו
דמות שמתהמהמת
וגעגוע שמהתל בי.
רוצה איתך להיות אבל לא יכול
רוצה בשמך לקרוא, אבל אוזנייך לא תשמענה.
הזמן חולף לו לאט ואינו מרפה
פצע האהבה אינו מגליד בליבי
הפרח שלי ושלך קמל,
ובמים אין די.
חושב עלייך, חולם עלייך
מנסה להשלים עם שאיננו
מייחל למחר חדש... מייחל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|