ולמדתי שהחיים הם רק דרך איטית למות...
השמחה שאני חשה היא שמחת הריקנות
לברוח מהחיים זה בטוח עכשיו -
נראה כמו הפיתרון היחיד
אף אחד לא יכול לראותה בעיניי
ברוגע אני מחכה שייגמר הכאב
וסוף סוף יש שלווה בנשמתי
בתוך הדממה והשקט אט אט נעלמת... גופתי הבודדה
לתוך האדמה שם לא יטרידוני צרות
לא יעברו עלי מועקות
שם אמצא
את שלוות עולמי הכאוב
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני רוצה להבהיר
משהו- הדרדסים
הם בפרוש לא
נאצים. המפיקה
של התוכנית, כמו
הרבה תוכניות
טלויזיה מצוירות
סתומות אך
פופלריות בין
שנות ה70-90,
היא לא אחרת
מאשר חנה ברברה,
שהיא, כזכור,
יהודיה, ולכן
הדרדסים, היא
תוכנית בעל אופי
לא אנטישמי
בעליל.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.