היא אמרה שאני רע בגלל ששכחתי צבע אחד בצבעי הקשת, אבל אני לא
אשם, אני אף פעם לא ראיתי קשת.
ועכשיו היא חושבת שאני רע, והיא עושה לי פרצופים ומוציאה
לשון.
היא הכי יפה, אני יודע, ואני אוהב רק אותה מכל הבנות, אבל אותה
מעניין רק צבעי הקשת.
ועכשיו היא הציעה לו חברות כדי לעצבן אותי, ואני יודע שהיא עוד
אוהבת אותי.
אני יודע שכשהיא זוחלת איתו מתחת לשולחן, היא מדמיינת שזה אני
שם איתה משחק בלגו.
ועכשיו כבר למדתי לצייר את צבעי הקשת, ואני מצייר את זה הרבה
יותר יפה מחבר שלה, אבל היא עדיין עושה לי פרצופים של נעלבת.
והחיוך שלה הורג אותי, ולא אכפת לי שזאתי עם המשקפיים כל הזמן
אומרת לי לבוא לנדנד אותה בנדנדה ואז היא בוכה כשאני לא מסכים,
אבל יש לה פרוטקציות מהגננת, כי ההורים שלה עשירים והם שילמו
כפול לגן, אז היא אומרת שאני חייב.
והיא נתנה לו נשיקה בלחי. זה באמת כבר הוריד דמעה בעין שלי.
והיא עשתה לי שוב פעם פרצופים, והיא ראתה שבכיתי. היא ממש
התחילה לחבק אותו בידיים הקטנות שלה. והוא, הטמבל, לא מבין מה
היא רוצה ממנו. הוא לא יודע שהוא חבר שלה. הוא רק יודע שהוא
משחק עם הילדה הכי יפה בגן.
וזאתי העשירה עם המשקפיים מנסה לעשות כמוה ולהיות גם הכי יפה
בגן, אבל היא לא מצליחה ,כי יש רק ילדה אחת הכי יפה, וזאת לא
המשקפופרית.
אבל אני יודע שאת אוהבת אותי, צעקתי לה.
והיא רק עשתה כאילו היא סותמת את האוזניים ולא שומעת אותי
בכלל, אבל אני יודע שזה נכנס לה לראש, והיא יודעת, היא יודעת
שהיא אוהבת אותי.
אבל היא שוב עושה לי פרצופים, והתחלתי לחשוב, אולי זה מאהבה.
אבל החלום נגנז כשהיא שוב פעם חיבקה אותו חזק כאילו הוא היה
בובת הארנב שהבאתי לה פעם, כשהיינו חברים בתחילת הגן.
אני לא יכול להגיד שאני לא מקנא בו, כי בכל זאת הוא עם הילדה
הכי יפה בגן, וגם זאת שאני אוהב.
אני באמת אוהב אותך, צעקתי, וכל הגן שמע, אבל זה לא הפריע להם,
ותוך שנייה הם המשיכו לצייר את הקשת.
ואני בכוונה ציירתי את הקשת עם הצבעים הלא נכונים, והראיתי לה.
ואז היא לא עשתה לי פרצוף, היא חייכה אליי והיה נראה כאילו
גומות החן שלה בולעות את הפנים.
אבל זה לא היה אמיתי. היא לקחה לי את הציור של הקשת עם הצבעים
הלא נכונים, הראתה אותו לחבר שלה, והם צחקו עליי ביחד. הם
חייכו יותר ממה שהיא חייכה כשהבאתי לה את בובת הארנב, פעם.
אבל אני יודע שהיא תהיה שלי. מתישהו ייגמר לה הכוח לעשות לי
פרצופים כל יום מחדש, ולי ,לעומת זאת, אין בעיה לצייר הרבה
קשתות, טובות ולא טובות.
יום אחד היא תבין שהוא לא אוהב אותה כמוני, אלא הוא פשוט אוהב
את העובדה שהיא הילדה הכי יפה בגן, אבל לי זה לא אכפת, כי היא
שלי, הילדה הכי יפה בגן שלי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.