סרעפים
פוקדים בלילה קר שוכן מיטה ריקה
מבעבעים תחת פני השטח הבוצי, אחרי הסערה
לבי שואל שרפים
כיצד הם שם, אחרי שרשף הגיון בעוז את לבי ניקה?
עת מכאב שרד רק צל, צלקת מכל אשר ארע?

הם שם
שלא כמו בסערה, לא משאלות לאהבת כזב שסימאה עין
פחדים משתקים, אחרים, לאחר שהברק והרעם הפכו אין
האם אצלך גם?
יראה מלנטוש מפלט של אל-רגש, לזנוח את הכפור המחמם
מגור לפתוח שוב את הלב, אימה מכך ששוב ידמם

אי שם באופק
אחרי שאביב רציונאלי גרש ענני סופת אהבה קודמת משחקים
נארגים עבים רווי חשמל ולהט...סערה חדשה?
מביט לעומק
חייל שבע-קרב, אך לא חסין מפני ההרהורים
האם אפנה לה עורף...ומה יהיה מחיר ההחמצה? הנטישה?

דו-קרב נפצח
מאבק דמים נצחי, חרב הגיון צוננת מכה באש הרגש
מחול סיף מרהיב עין, כמו אשתקד, כמו אמש
מי הפעם ירצח?
אינני יודע - אך העדפתי לצעוד קדימה - זה לא כזה נורא
עדיף מ:"אם", והרי תמיד יזרח אביב אחרי הסערה...