|
בבוא לילי
אמריא אל השמים
שנותר בהם כחול של יום
או אפול אל השמים
שזוחל בהם כתום של ערב.
אשקיף אלי
בתוך מכרה עמוק
דרך יהלום שנדחס מקדם
לפני החיתוך, לפני הליטוש
לפני הברק.
על שפת הים
אצפה בך
בתוך פנינה שזלגה
מפצע הצדפה
בין אבני הנגף
ואבנים טובות,
על שברי שאלות
שהותירו חלומות,
תמונת שחור לבן
תביט בנו בגעגועים
שתמונת צבע
לעולם לא תבין.
מתוך: בירושלים אין רחוב ראשי |
|
|
אני זוכרת את
הימים הטובים,
כשהייתי צעירה.
לא הייתה יצירה
במדינה שלא עברה
אצלי, אבל היום,
עם האינטרנט
שלהם וכל
הטכנולוגיה, יש
להם אחת חדשה
וכולם שכחו
ממני...
עצוב לחשוב
שהחליפו אותי
בחדשה.
מיומנה של במה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.