45 דקות עברו וחלפו
ואני יושבת בעמדת שמירה (נו, כן זאת שליד הנשקייה)
חתולים מתרוצצים ומקימים מהומות
ואני יושבת ומסתכלת מרחוק
מחוץ לגדרות הפרוצות שנאטמו שוב ושוב
יש נוף מדהים...הלוואי שהייתי חופשייה כציפור
לעוף לשמיים - החור השחור
לקחת פשוט את הכנפיים,
לדלג על כל מכשול, לעזוב את השאול
השעה עדיין לא נגמרה - הסוף לשמירה
3:50 מראה השעון
ונו, אולי תזיז עוד מחוג שיראה 6:00
ושאוכל להתחפף, אני עייפה מהכל
רוצה לעוף מהשאול
גיהנום בנווה מדבר, מקום מהמם
בקיצה של המדינה
גזרה מסוכנת וידועה בחדשות
שלך תדע אם תשרוד אותה.