מיכל וילני / יום סגרירי |
יושבת אני על עדן החלון
הרדיו צועק ומרעיש,
אבל לי לא איכפת
כי אני כבר לא כאן
שוקעת במחשבות על כל מיני דברים,
שלא ממש קשורים אחד בשני
הברק מבריק את השמיים ונותן גוון צהבהב
הרעם שבא אחריו יוצר רעש של פיצוץ עז.
ופתאום מתחיל לרדת גשם ולטפטף על חלוני
טיפה, טיפה עד שנפסק
ולאחר דקות ספורות
השמש יוצאת לה ומרגיעה את האווירה
ואני כבר לא נמצאת שם,
על עדן החלון...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|