דברים שכתבתי
אגורים בערמות,
דחוסים בתיקיה,
כאב שנלקח מהלב
והתאכסן בתוך מחשב.
דברים שעברו,
שכבר הספקתי לשכוח,
והמחשב ממאן למחוק
הוא זוכר עד הפרטים הקטנים.
כאב שחוויתי ועבר
עכשיו הוא חוזר שוב.
הלב שלי מחק
המחשב נוטר טינה.
פצע פתוח, מדמם
יושב לי על הלב,
מנסה לחשב מניסיון קודם
מתי זה ייגמר
מה יקרה עכשיו
ומתי הפעם אני אכניס לו (גורם משתנה) את הכדור בראש
אבל כל פעם המציאות מתגלה כמרה יותר
אכזרית
קרה.
והמחשב עדיין לא יודע
עוד לא סיפרתי לו שזה קרה שוב
שידיי גאולות בדם
של גורמים משתנים
חפים מפשע.
הוא אפוס כוחות
ואין לי זין שגם הוא ילך עכשיו
שגם המחבוא הקטן שלי
ייחלה בוירוס
וימות
מפחדת לספר
לך
אוהבת מידי
ולא רוצה לעשות רע.

מקווה שאתה עוד בין החיים,
אחרי כל שהרגתי
שלפחות אחד יזכה ל - 120.