New Stage - Go To Main Page

מורן בר
/
עוד חורף לבד

מתכרבלת בשמיכה, מקווצת את רגלי אל גופי,
הקור העז חודר, מקפיא אותי.
בחוץ גשם, רעמים וברקים,
ואני מתגעגעת לרגעים רחוקים.
לחום ולביטחון שהרגשתי בין זרועותיך,
למבט האוהב שנשקף משתי עיניך.
מביטה למעלה השמים זרועי כוכבים,
וליבי זרוע רק פצעים וכאבים.
הריקנות הזאת ממך, ממלאה אותי פתאום,
לוקחת לי את שביב התקווה והחלום.
הריקנות הזאת גרועה מקור,
מפניה להימלט דבר לא יעזור.
שוכבת על המיטה, מנסה לדמיין שאתה כאן איתי.
חשבתי שזה יהיה לנצח, אני כועסת ובוכה על תמימותי.
הלבד הזה כל כך כואב!
הוא מכביד לי על הלב.
יוצאת החוצה להרגיש את הקור מתערבב עם זה שבתוכי,
כל הרע עכשיו עובר בתוך מוחי.
הגשם האכזר מצליף בפניי,
מתערבב מתאחד יחד עם דמעותיי.
הרוח עוברת, שורקת באוזניי,
אך אצלי הסערה גדולה מדי.
רטובה ספוגת מים, אני על ברכי על האדמה.
פתאום תפשתי הגעתי שוב לאותה הבנה.
עוד חורף נשארתי לבד.
                      מביא איתו את הבדידות והפחד כאחד.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 11/3/04 18:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מורן בר

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה