מרגיש מפחיד וכה קודר,
פחד אל עורקיי חודר,
רועד ומבועת אני עוצר,
מבקש להיות במקום אחר...

מסתכל סביבי ונושם כבד,
בתוך העלטה אני עומד,
בין כל החושך והצללים,
בין כל הרחשים והצלילים...

פזמון:

סיוט של מחשבה...
סיוט של מחשבה...
זה סיוט של מחשבה...  

לבי דומם, גופי שקט,
אני מרגיש כאילו מת,
קפוא במקומי בלי יכולת תנועה,
יצאה מתוכי הנשמה...

מתקדם בפחד בין הצללים,
בין כל הרחשים והצלילים,
מרגיש שכוחותיי כולם נופלים,
מפחד כזה אין ניצולים...

פזמון:

סיוט של מחשבה...
סיוט של מחשבה...
זה סיוט של מחשבה...

לפתע בין כל הערפל,
בין כל החושך האפל,
רואה אני מקום עם אור,
בין כל האופל השחור...

נמשך אני אליו מהר,
שהסיוט הזה יגמר,
שכל האפילה הזו תתנדף,
שמפה אני כבר אתעופף...

פזמון:

סיוט של מחשבה...
סיוט של מחשבה...
זה סיוט של מחשבה...  

מגיע אל האור ומתחיל ליפול,
מעליי האפילה מתחתי השאול,
זועק "הצילו", צועק גופי,
האם זה באמת סופי...?

פזמון:

סיוט של מחשבה...
בעולם בלי אהבה...
המציאות היא הכזבה.