כשמישהו חשוב לך מאכזב אותך אתה לא יודע איך לעכל את זה.
אתה מנסה בכל כוחך להבין למה?
אתה מנתח את המצב ומסתכל עליו מכל כיוון אפשרי,
אולי בכל זאת אתה גרמת לזה לקרות?
ואז אתה מגיע לאמת- זה לא אתה שאשם,
למרות שאולי זה היה יותר קל לו זה היה ככה, זה יקירך שאכזב
אותך ופגע בך.
סיגל, זה מה שקרה לי כשאת אכזבת אותי.
עכשיו, אחרי שבדקתי את עצמי עשרות פעמים, אני מסוגלת להגיד בפה
מלא שאת אכזבת אותי. יותר מכולם.
בזמנים קשים אתה מצפה מאהובייך להיות לצידך. את לא היית שם.
את לא היית לצידי בזמן הקשה ביותר בחיי.
אני עוברת גירושים ואת לא פה כדי להחזיק אותי, ואני צריכה
מישהו שיעזור לי, שיחזיק אותי. אני מרגישה שאני עומדת על סף
תהום ומחזיקה בכל כוחי כדי לא ליפול אל תוך השיגעון.
אני לבד, עם שני ילדים, שני כלבים, בית - שעכשיו נראה גדול
וריק מתמיד ועבודה שגוזלת את כל זמני.
למזלי, עומדות מאחורי חברות מעטות שמשאירות אותי שפויה.
בלעדיהן לא הייתי שורדת.
את יודעת? דווקא ממך לא ציפיתי שתעזבי אותי ככה. זאת לא חוכמה
להיות חברות שטוב, שכייף, שצוחקים ומטיילים. החוכמה היא להישאר
ביחד גם שקשה, שעצוב ומר. החוכמה היא לסבול אותי גם שאני בוכה
וצורחת, לא רק שאני צוחקת ושמחה.
בהתחלה ניסיתי להבין - אולי גם עלייך עוברות תקופות קשות, אבל
זאת לא סיבה להתרחק ככה. אני לא מקבלת את זה.
סיגל, אנחנו אחיות, אנחנו צריכות לתמוך אחת בשניה ברגעים
כאלה.
אני יודעת שאם עכשיו את תעברי גירושים או משבר דומה אחר (חס
וחלילה), אני אהיה שם, זאת הבטחה.
למרות שאני כועסת מאוד אני לא נוטרת טינה, אני אוהבת אותך ואני
מקווה שהמכתב הזה ישפר את המצב.
אוהבת ומתגעגעת,
ליאת.
מבוסס על סיפור אמיתי וקרוב אליי שמאוד נגע בי, עם כמה
שינויים שלי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.