האם שכחת, כמו לא היה ולא נברא,
שזמן כה רב כבר לבי שלך
ולבבך שלי?
טרם שכחתי את האהבה
שרבצה על לבי עד אבדן הנשימה.
זוכרת ספיח נעורים שפרץ,
גלים שהתנפצו על החוף,
היינו צמודים;
ממש מצומצמים
כמו ילדים.
רק צוחקים,
מטיילים בין ים להרים,
ועם הטבע מתמזגים.
זוכר את הנוריות
ואת עדר הכבשים?
התשוקה לא חדלה...
אתך רוצה לנוח
לשכב לצדך
על זרועותיך להירדם
ובתוך גופך להיות.
אוי, אילו ידעו הפרחים לבכות
היו בוכים עימדי...
אזלו המילים
רק געגועים
ומכאובים חדשים.
01/04/03 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.