את עצמי אני רוצה לשכנע
שאהבה אינה שיגעון סתמי.
מי שאוהבים אותו, כך מסתבר,
נעשה מיוחד ושונה ואחר-
לעיתים לא שייך בכלל לעולם
ואם כן, תמיד הוא לפני כולם.
ומה דעתכם על המחשבה
שהאהבה היא ראיה שונה וחדשה?-
אולי כמו משקפיים שהחליפו בהם עדשה
לצבעונית, מופלאה ומאד רגישה,
שמסננת כמעט את כל המצוי
כדי להתמקד אך ורק ברצוי?
כמובן, כפי שאתם ודאי משערים,
יש לי עוד הסברים,
ומי כמוני יודעת
שכל המוסיפה גורעת,
ולמי שעדיין זקוק להבהרה
הנה הכל בקצרה-
אני המלכה
שזכתה באהבה!!!
29/12/02 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.