בבקשה-אל תקחו את זה בתור דעה פוליטית, זה ההרגשה שלי


בארה"ב לא שומעים כל יום ברדיו על פיגוע.
בצרפת לא שומעים כל שעה על מחבל שחדר לגבול מבלגיה.
באנגליה לא שומעים כל חצי דקה על ארגון אחר ששובת, ועל ילד אחד
שגנב לחם כי הוא רעב וההורים שלו לא קיבלו משכורת כבר חודשיים,
אבל בכל העולם כן שומעים על כל הבולשיט שיש פה!

על מחבלים שחודרים,
על מחבלים שפוגעים,
על ראש ממשלה מושחת,
על הונאות של מישהו שלו לא איכפת,
על אמא שנטשה ילד כי היא לא יכולה לפרנס אותו,
ואתם יודעים מה, אני לא צריכה לפרט לכם - אתם בדיוק כמוני חיים
במדינה הזאת, בבולשיט הזה, אתם מבינים לבד את ההרגשה.

וגם כן, כל העולם בבית הדין בהאג יוצא נגד גדר ההפרדה,
שבשבילנו היא גדר ההגנה, ורק אנחנו הישראלים היהודים האלו שגם
ככה שונאים אותנו שעברנו שואה בעצמו, כן רק אנחנו "נאצים",
במקום לעשות גבול עם גדר תיל עושים גבול עם גדר בטון - אותו
דבר, בסה"כ אין להם נוף ל"חוצה ישראל", למרות שהם היו מתים
שיהיה להם יותר נוף, ככה הם היו יכולים לשבת בערבי שישי על
גגות הבתים ולירות על העוברים.

ואחרי הפיגוע בירושלים, פתאום כולם שולחים תנחומים, מה אני
אגיד לכם - צדיקים גדולים...

ושלא תחשבו, גם לי יש רחמים על הפלשתינאים, לא רק לעולם, כואב
לי לראות שילד בגיל 10 מחזיק אקדח, או זורק אבנים על חיילים,
מה זה החיים האלו, זה ילדות?!
ונשמע לי מבאס תחת להיות בעוצר, ולהיות מוקף בגדר, אבל יותר
מהכל - אני ישראלית! וזאת המדינה שלי, והיא חשובה לי, והעולם
הזה יכול לקפוץ לי!