את באה והולכת,
הולכת ובאה
והזמן לא עוצר מלכת
באהבה המוזרה,
ונחרט- כך או אחרת,
והופך לעובדה.
שאת לידי- זמן התשוקה
הנחרט בזיכרונות הערגה,
שאת רחוקה- זמן השתיקה
הנחרט בכאב הציפייה,
שאת לידי- זמן האהבה
הנחרט ביפי הגעגוע לשלווה,
שאת רחוקה- זמן המילה
הנחרט בשיר כנגד השכחה.
22/02/04 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.