לפני שנה, היית שם, כדי לחבק אותי בידיים שלך. אותן ידיים, שכל
כך אהבתי. האצבעות האלו, שתמיד ליטפו אותי ברכות, בעדינות,
והיו מעבירות בי צמרמורת נעימה, שהזכירה לי שאתה כאן, לידי,
ולא מתכוון לעזוב. כל חיבוק שלך, היה עולם ומלואו.
ונבהלתי. לא נתתי לך להתקרב, לא רציתי שתפגע. אני לא ראויה
למישהו כמוך, אדם היודע להעניק אהבה בכמויות אדירות, שיכולות
להמיס את העולם כולו. ואתה אהבת אותי, למרות הכל, בכל ליבך
ובכל מאודך. ואני לא נתתי לך לאהוב אותי, כי פחדתי.
היום, שנה אחרי, אני מבינה את מה שלא הבנתי קודם - גם אני
יודעת לאהוב. בזכותך.
לפעמים, היצירות האותנטיות ביותר, הן אלו שנכתבות מהלב, מתוך
נסיון וכאב אישי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.