יש סערה, ברקים ורעמים,
הרבה גשם, כל הזמן בלאגן.
הסערה בליבי.
הלב לא מפסיק לבכות מאז שהלכת.
הדמעות חונקות אותי, אבל,
אני לא בוכה יותר, זה לא יעזור,
אתה לא תשוב.

מנסה לחזור לשגרה, לחיים
אבל פשוט אי אפשר
מנסה לברוח, לשכוח
אי אפשר, לא בלעדייך...
זה כבר שנה שלא ראיתי אותך,
הסערה לא נפסקת, לא נחלשת.
עכשיו, אני צריכה להתמודד לבד,
כי פשוט אין מי שיחליף אותך.

אני עדיין מדברת לעצמי,
שאף אחד לא בבית.
אני יודעת שאני לא לבד,
שאתה פה איתי.
אני אולי צעירה בלב
אבל זה קשה מדי
שאנחנו כל כך רחוקים.

הסערה בי גוברת,
אף אחד לא יכול לעזור לי...
אבל, לא עוד הרבה זמן ניפגש
עד אז, תישאר בליבי.

לנצח אחי, אזכור אותך תמיד וניפגש בסוף, אתה יודע....

אני עכשיו יודעת שיש שם מלאך אחד ששם רק במיוחד לשמור עליי...