הנני עומדת מולך
עירומה, חשופה
למול העדשה
פורקת מעלי מכאובים של שנים
בריגוש ריגעי של טירוף ופיתוי
מודעת לעובדה שאתה שם
מביט בי
מתפזרת להנאתי בחדר
שוכחת מהמציאות הקרה
אשר מחכה לי מאחורי דלת העץ הגדולה
ואתה רוצה אותי
גופי הצעיר קורא לך לבוא
מביטה בך במבט מהפנט, כובש
חיוך ערמומי מרוח על שפתי
שעוצר אותך מלעשות את אשר אתה חושק כל כך
טירוף חושים למול אורות הפלאש המרצדים
ואני נעצרת... מפנה מבטי,
שתיקה מעיקה מתפזרת בחדר
וכאן זה נגמר!
הותרתי אותך מכור לעוד
מודע לעובדה שהיתה לא יותר
מכלי עזר בידיי
ששימש אותי בכדי לנקות עצמי
משנים של כאב... |