[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ניקול דהן
/
סקס או לא?

"נמאס לי שכל פעם שאני בא אליך אנחנו מסיימים את זה בסקס," הוא
אומר לי. ממש עלוב! התירוץ הכי עלוב ששמעתי ממנו אי פעם! מה
הוא החליט שהיום הוא לובש תחפושת של אינטלקטואל, על מה בדיוק
הוא רוצה לדבר?  

"על מה אתה רוצה לדבר?" עניתי עם הפרצוף הכי משועמם שהצלחתי
לעשות...

"לא יודע, תעלי נושא" אוהו, זה הולך להיות משהו משהו, אני כבר
רואה את זה...

"אתה רציני?" שאלתי אותו והוא הסתכל עליי בפרצוף של מטומטם.
"אתה באמת רציני...", בא לי לזרוק אותו קיבינימאט. אני חמה
עליך מותק, הדבר היחיד שאנחנו נדבר עליו זה כמה טוב היה לך
ולי, וגם זה בעוד שעה שעתיים.
השתיקה באוויר הורגת אותי, לא ידעתי שאני יכולה להיות כזו
רדודה ושרק דבר אחד יעניין אותי, ממש הרגשתי גבר לכמה רגעים.

אני מסתכלת עליו, הוא משחק בפלאפון, חוצפן! הוא משחק בפלאפון?
אני אשחק במשהו אחר... אין בעיה, אני יודעת לענג את עצמי גם
בלעדיו.
התפשטתי, בהתחלה הורדתי את החולצה, הוא הסתכל ובמבט אחד החזיר
את הראש למשחק ה"מסעיר" בפלאפון, האמת שנעלבתי, אפילו חשתי
השפלה קצת, אבל אני לא אתן לזה לשבור אותי, המשכתי, פתחתי את
שני הכפתורים הראשונים של המכנס ופתחתי את החזיה, באמת יפה
מאוד שאני צריכה לעשות את כל העבודה לבד...

"נו מה את עושה? סיכמנו משהו," הוא פתאום זורק לאוויר כשהוא
מרים חצי גבה וחצי מבט מהפלאפון. אני מסתכלת עליו וחושבת, מתי
סיכמנו משהו? "אה?! מתי סיכמנו משהו?" אני שנונה, חושבת לפני
שאני מדברת, "טוב, תעשי מה שאת רוצה," הוא ענה. נכון, אני אעשה
מה שאני רוצה ואתה פשוט תשב ותסתכל, זה לא ילך לך, על מי אתה
מנסה לעבוד?!
אוף, אני אשבור לו בסוף את הפלאפון...

טוב זהו, אני הורדתי כבר את המכנס לגמרי, אני מורידה את התחתון
וזה עובר ישר ליד הפנים שלו, הוא מחייך... זהו, שברתי אותו.
הוא מחייך, חיוך סקסי שדורש לקום אליי אבל הוא עדיין עם
הפלאפון, משחק משחק  אגוצנטרי ומטומטם שרק הוא יכול לשחק.
התחלתי ללטף את עצמי, הכי נשית שאפשר, מלטפת את הרגליים החלקות
שלי, מלטפת את החזה, מלטפת את הצוואר, חוזרת לחזה, אני רואה
אותו מציץ, איזה חמוד, הוא מסמיק, נשכבתי על המיטה.

אני שוכבת על המיטה ומלטפת את עצמי בכל הגוף, עיניים עצומות,
שכחתי שהוא שם לרגע, שולחת יד למשולש הקדוש, מכניסה אצבע
ומתחילה לענג את עצמי, איזה מדהים, לא רוצה להחדיר אצבע נוספת
עדיין, אני מרגישה רטובה, מחייכת לעצמי, איזה תענוג, גוף האדם
זה דבר נפלא, העיניים כל הזמן עצומות, ואני משפשפת, הדגדגן שלי
מתנפח ואני מרגישה את האצבע כאילו נבלעת, כמה זה טוב, מממ...
וואו... כן.. מממ... יד אחת מעסה את הדגדגן והשניה את החזה,
אני ממש צריכה לפתח לעצמי קריירה, אני יכולה להיות מסאז'יסטית
לתפארת, נזכרתי שהוא שם, "מאמי?" אני פותחת את העיניים ורואה
אותו כבר מוכן לפעילות, והחייל שלו? ממושמע ביותר, הוא מוציא
לי את האצבע ומכניס אותה לפה, מלקק לי את כל האצבע הרטובה
ומטפס עלי, "נראה לך שאת תגמרי ככה כשאני כאן?", אני מחייכת,
חיוך חמוד כזה של ניצחתי. הוא מנשק אותי נשיקות קלות בצוואר,
ומתחיל ללקק מהצוואר, עד למטה, לא עוצר כל הדרך, מגיע למטה
ומכניס את הלשון ומחדיר אצבע, אני מרגישה כמו נחש, מתפתלת
כולי, הוא תופס לי את הישבן ונכנס יותר עמוק, אני גומרת, אני
גומרת, אני נאנחת בקולי קולות, אבל לא אכפת לו, הוא בשלו,
גמרתי, אבל לא מספיק לי אני רוצה עוד.


הוא נעמד, מסתכל עליי ומשפשף את האיבר, איזה סקסי הוא, אני אתן
לו הפעם להיות למעלה,הוא מושך אותי לריצפה, משכיב אותי על
הריצפה הקרה, הקור של הריצפה רק מוסיף, הוא מתכופף, הידיים שלו
חוסמות אותי ואז הוא נכנס ויוצא, נכנס ויוצא, נכנס ויוצא,
ממשיך, אני רוצה עוד, הוא נכנס ויוצא ומזיע, אני משתגעת, שורטת
אותו בגב, הוא עושה פרצוף של מתאמץ, כמה שהוא אלוהי!, "תמשיך,
כן אהה, כן, תמשיך, אהה כן! אהה," איזה קולות, ואני צועקת,
כאילו אין אף אחד בעולם, רק אני והוא. הוא עומד לגמור, ואומר
לי "ממי, אני יוצא... אני יוצ--א, א--ני יוצא" מה פתאום! "לא
עכשיו! עוד קצת," לא עדיין לא "אני גומרת, אני גומרת!" איך הוא
גונח, לגמור ממנו "או אהה או אהה כן אהה כן או כן..."

נשכבנו עירומים על המיטה, מחובקים בתוך הסדין, הוא מלטף לי את
הפנים, אני מתרוממת אליו "תגיד..." הוא מסתכל עליי במבט עייף
ומבוהל  "מה?" כנראה חשב שאני רוצה עוד, "אתה בעד או נגד גדר
ההפרדה?", מה? קצת פוליטיקה לא הרגה אף אחד, והוא בכלל בתחילת
הערב רצה לדבר, אופטימי...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לכל בעיה אנושית
יש פיתרון קל-
נאה, סביר
ומוטעה.




ה.ל. מנקן


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/3/04 12:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניקול דהן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה