מה קורה לי?
שוקעת עמוק לתוך חור שחור.
אני רוצה להרגיש חיה...
ורק איתך לכמה רגעים הרגשתי ככה.
באותו רגע מוטרף של חיבור, שהרגשתי אותך ואתה אותי.
והיה שם משהו כל כך טהור ונקי...
להתעורר איתך בין הסדינים ולראות את האור בעיניים שלך
ושנינו עטופים בצמר גפן לבן.
וההבנה ההדדית היפה הזאת, הביטחון שהרעפת עלי...
מפחדת להגיד את המילה אהבה.
מפחדת להגיד שהרגשתי איתך כל כך מאושרת.
ואתה עוזב.
בדיוק עכשיו שכל כך התקרבנו אתה נוסע לך.
ולא ציפיתי לזה.
לא ציפיתי להרגיש ככה.
תמיד אהבתי אותך אהבת ידידות...
ועכשיו משהו אחר גדל בי
נפתח בי כמו פרח.
והתקשורת שזרמה בנינו
הידיעה שאתה לידי בבוקר כשקמנו.
החיוך שלך...
צורת הדיבור שלך...
המבט הזה.
זיהיתי את המבט הזה כבר לפני כמה שבועות.
מאז רוצה לעשות לך רק טוב
והרגשתי פתאום משהו שונה בחיבוק.
ואיזה חיבוק מדהים.
ומאז כל פעם שרואה אותך, התשוקה ניצתת מחדש.
במבט, המבט החם הזה והכל כך מזמין.
ועכשיו אתה הולך...
נוסע לארץ אחרת, כל כך רחוקה.
מעכלת את זה, משלימה עם זה...
ומשחררת אותך לשלום.
ke sera sera...