ברק נוה / רק אתמול אביב היה |
זכרון הפריחה והבוסר חוזר להפך בבשר. כה נחפזת להבשיל עצב העץ על הנותר. מר מביט הגרעין תולעי הזמן אוכלות בפרי. לאט, לאט גוועת מהומה לאט, כמו מפהקת נסגרת אדמה. הערה: "עצב" הוא פועל, מנוקד כמו "מקל" |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|