איוב כהן / אביב קראתי לה |
ומתוכי נפלטת אנחה
אביב אהובתי, קראתי לה
בהזיות של ליל
אביב שלי ועין לי בוכה
הרוח מייבב, אוחז בכוח
אינו מרפה, שותף לאנחות
מגעגוע אין גם לו לאן לברוח
גם אם אביב איתי, אתו
בחלומות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|