אני כל כך שונאת את המילה הזאת
שוב!
שוב זה קרה...
לתלוש דף ממחברת עמוסה בכאב-
כבר עברתי את האמצע,
והכל די מתפרק.
ואז  לחפש בכל החדר עט ואחרי ששלושה לא עובדים
אני מתפשרת על עיפרון.

                            אני לא מוחקת מילים

אני מתחילה להקיא את האותיות,
הן מתרוצצות על הדף מבוהלות
מרכיבות מילים מצמררות
על כמה שאהבתי, כמה שפגעת, משהו פואטי למדי.
לכתוב ולכתוב ולכתוב, ולהרגיש את הגוש הזה שבבטן כבר עומד
להתפוצץ.

העיפרון רוקד לצליל דמעותיי...

רק תלך כבר!

והפעם אל תחזור...


                                 

                              עוד דף נזרק.