|
ילד שלי
פרי מתוק ובשל
בהגיע זמנך
ללכת,
נדנדה נטושה תחרוק
על צירה
בטני תימלא שלכת.
(אולי זה הזמן)
להתחיל לאגור
שירי מזווה -
מילים לרפד את הבטן
מילים כרסתניות,
צימוקי הברות,
מלמולים בשפת אם
לשנים הרזות
ממתקי אהבה
שימורי חלומות
מעט שמן
וקמח ללחם.
(אולי זה הזמן)
לכתוב בקטן
במילימטרים
או
גרמים
כתיבה חיידקית
ורוחשת.
טיפת
דיו
שחורה
בדלי צבע לבן
ישנה - אך איננה מורגשת.
|
|
|
הבמה החדשה היא
כמו ילדה קטנה
עם סוכריה.
כלומר אחרי
שלוקחים לה את
הסוכריה.
קומיצה בבדיחה
שנונה במיוחד על
האיש האדום
מלמעלה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.