הרפתקה לילית
זיכרון אפלולי
אפופה בצלילים
עטופה בצללים

נכנסת בשער, עכשיו תשלם בזיעה
יש כמה חברים שיצטרפו לנסיעה
קצב מונוטוני מהפנט אותך לחשוב
שאותך, אי אפשר שלא לאהוב

קצב מונוטוני מלמד אותך לחשוב
שאותך אי אפשר שלא לאהוב

הם מוכרים פה את האושר עם בקבוקי שתייה
אחד אחרי השני, עד דלא מניה
מלבר הבונים, מרצפים, מרפדים
מלגו מהשונים, שמרחפים, שמרקדים
נגמלתי בן רגע מתחלואי האנוש
בני כלאיים שגוף להם, אבל אין להם ראש

והיא...

לכלוכית
שרק יצאה מהדלעת
אם כן ברחי
אני האם המרשעת
אין זה מקום
לילדה עצובה
אין פה נסיך
רק חיה רעבה

ואני...

נישא מעליה
חיוך רחב על פניי
היא עתה על ברכיה
לא בגובה עיניי
מגוחכת ושובה
מזיעה תחתני
מרוחקת וקרובה
נעה אליי וממני

אסרתי על עצמי
את הרמה הארצית
חש רק כיבוש
התעלות רגעית נצחית
לא מתמכר לתענוגות הבשר
שעה שנשקי בלועה מוחדר
בום!
עכשיו צאי