בדוי לתמיד / המסעדה |
"בשר ועוד" ככה קראו למסעדה הראשונה אליה נכנסתי התיישבתי על שולחן ריק לאחד משום מה לא הרגשתי בבית המלצר ניגש אליי והביא לי תפריט פתחתי אותו והיו בו מלא שמות מוזרים שלא הבנתי מה מהם אוכלים המלצר ניגש שוב אחרי כמה דקות "ובכן מה ירצה אדוני" "אדוני?" "איש יקר?" "איש יקר? תקרא לי יעקב." "אם , אסור לי. זה לא מכובד." "מכובד מכובד ." "ובכן יעקב?" "מוות בבקשה" "מוות?!" "כן תגיש לי בבקשה מוות וכוס תאגיד" המלצר היה קצת מבולבל , אבל זה היה נראה כאילו למדו אותו שהלקוח תמיד צודק אז הוא לא התווכח. הוא חזר אחרי כמה דקות עם קולה קרה. "כוס תאגיד לאדוני" "יעקב" "סליחה,היוכל האדון רק לחזור אל מה רצה האדון לאכול". "יעקב, ומוות" "מוות?! כלומר?" שתקתי והתחלתי לשתות הוא חזר אחרי חמש דקות עם סכין , אבל לא סתם סכין,סכין מהגדולות והחדות האלה ואז הוא שאל בעדינות רבה כאילו כדי לא לפגוע, "את מי ירצה אדוני לאכול?" בעוד מבטו מופנה אל קהל הסועדים. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|