אני רוצה להכאיב לך.
אולי אם תצרח מספיק,
תצליח להשתחרר מהכבלים,
שמשאירים אותך לצידי.
אולי תצליח להתגבר על הפחדים,
שמונעים משנינו שינה בלילות.
בדידות אינה מחלה, אתה יודע?
וגם אם כן, היא אינה קטלנית ממחלת ילדים
ואת האדמת הרי שרדת,
יש דברים שחייבים לעבור.

אני רוצה לפגוע בך
כמעט בכל דרך שקיימת,
אתה תכאב, תבכה ותשנא,
אותי על מעשי ואותך על דבקותך בי.
שנאה, כמו אהבה, מניעה את העולם.
אל תזלזל בעוצמתה.
הגיע העת להתפכח מאשליות הילדות,
אינך אביר על סוס לבן ואני אינני
נסיכה הכלואה במגדל שן.
וגם לו הייתי, אינך זה שיציל אותי.
ברח, כל עוד אני מסוגלת להניח לך.