טלורה קור / אהבה באפלה |
החושך ממלא אותי, בשקט, בשקט מחבק
יקרא לי כל פעם מחדש בעודי מנסה להתחמק
אתה לא תבין למה אני כל כך מיואשת ותשושה
כל הזמן מחפשת ומחפשת ולעולם לא תבין מה
תביט בחוסר ידיעה ותבכה
כי אתה לא מסוגל וכל-כך רוצה
ובכל זאת תתחמק בעזרת חוסר רצון
אפילו שכבר נראה שהוא נטש
ולבי כבר נכבש וכבש
ואולי זה הדמיון שהשתלט
כמו ההאפלה שבתוכי תתפשט
חוסר איזון משוגע
הוא פוחד כל כך ממך
ואני נמשכת כמו לחושך המסווה
שאותי תמיד יחבק ותמיד ירצה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|