[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אתה לא יודע עד כמה רציתי שיכאב לך באותו הלילה.
כל כך רציתי שיכאב לך כמו שכאב לי אבל לא עשיתי כלום כי נראית
לי כל כך קטן ודי ריחמתי עלייך. יצור פתטי שכמותך איבדת את
הדבר היחידי שרצית, לתמיד.
תמיד רצית שתהיה מישהי שתהיה איתך בגלל שהיא מרגישה אלייך משהו
ולא מתוך שום דבר אחר, החלטת לסיים את זה אני מבינה... אבל מה
זה השבוע הקדמה שעשית לי? הסתובבתי מסביב לעצמי ועוד חשבתי
שלמישהו יהיה אכפת (פחחח. כמה תמימה הייתי).
אחרי אפילו "היי" לא הצלחתי להוציא ממך - קשה לך להגיד לי
היי מושפל?
אז גם על זה הבלגתי. אבל מה שעשית לי באותו יום אני לא אבליג
בחיים, כי זה הקש האחרון באמת! הלכת ודיברת איתו... כן, אני
יודעת שזה מין כלל לא כתוב בין בנים, אבל בחייך, לא היה לך
אכפת ממני אף פעם, אז עכשיו כן ועוד "נתת לו אישור". פחח,
נראה לך שבאמת אם לא היית הוא היה שם עלייך ,יבחוש קטן.
לא היה לך אכפת ממני אף פעם ועכשיו כן?! בשביל  הקטע המסריח
שעשית מול העיניים שלי?! כל הכבוד לך באמת.
אבל רציתי להודות לך על משהו אחד - זה לא היה הרבה בשבילך, אבל
היה המון בשבילי ואמרתי לך שאני לא אשכח את זה לעולם: ירדנו
למטה אתה - סיגריה, צ'אי וסיגריה, מבט מהורהר ואני - שמיכה
וחיוך. היה קר אבל לא היה אכפת לי כי הייתי איתך ולא רציתי שום
דבר אחר.
אז תודה לך על חמש דקות של אושר. בנזונה קטן.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מוזיקה =
רצח!


פרובוקטור.


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/3/04 15:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דנה רביב

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה