מדגדג את עורי
מסתנן אל בין שפתיי.
וגופך החשוף אינו זקוק למזרון
וגופי מתחתייך
מתמלא שוב באון
ושוקט.
אז ראשך מתרומם וצופה
בעיניי הצופות
חזרה בעינייך... קופא.
מלטף לחייך, שפתייך, אפך.
צובטו קלות
נאנח ומחייך...
מחבק.
ואוהב את עצמי
כמעט כמו, שאוהב אותך
וכשנותר לבדי,
כששוב אינני אתך
קצת שונא.
(ומאידך...)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|